



חשיבה מחדש על סיום מפעל ההתנחלויות

רוב הציבור בישראל תומך בפיתרון שתי המדינות אבל רובו גם לא מאמין במימושו.
אחת הסיבות העיקריות לכך היא הטענה החוזרת על כך שעברנו את נקודת האל חזור ופינוי ההתנחלויות הפך למשימה בלתי אפשרית.


מול ממצאים
מיתוסים




מפעל ההתנחלות מצליח לייהד את השטחים
המיתוס

יש רוב פלסטיני מוחלט בשטחי יהודה ושומרון - 86%. המתנחלים הם רק 14% מאוכלוסיית הגדה המערבית. בניכוי גושי ההתנחלויות סמוכות הגדר, שצפויות להישאר בידי ישראל במסגרת הסכם.
הממצאים

שטחן הבנוי של התנחלויות יושב רק על 1.2% משטחי הגדה המערבית (1/6 מזה במזרח ירושלים).


המצב הפיך. מיקומן וגודלן של ההתנחלויות גורם לכך שהן רחוקות מלהשפיע בפועל, דמוגרפית או מרחבית, על הדומיננטיות הפלסטינית בגדה המערבית.
מסקנה





מערך ההתנחלויות שהוקם במשך עשרות שנים ובהשקעות עתק אכן רעוע ביסודו מבחינה גאוגרפית, אינו מתיישב עם היגיון תכנוני מרחבי, גודלו הדמוגרפי אינו בעל חשיבות רבה, והוא חסר כל סיכוי לקיום עצמי מתמשך...
אלישע אפרת


ההתנחלויות הן חלק בלתי-נפרד ממדינת ישראל
המיתוס


ישראל כבשה את הגדה המערבית ב-1967, אך לא החילה בה את הריבונות, המשפט, השיפוט והמִנהל שלה. גם כיום בגדה המערבית חל המשפט הבינלאומי ההומניטרי בשטח מוחלים הדינים שהיו בתוקף בגדה עם כניסת כוחות צה"ל אליה (חקיקה עות'מאנית, חקיקה מנדטורית וחקיקה ירדנית), ולצידם חלה בשטח גם "תחיקת הביטחון": מנשרים, צווים ותקנות מטעם המפקד הצבאי שעומד בראש הממשל הצבאי בשטחים. בנוסף חקיקה של הכנסת המוחלת באופן ספציפי על אזרחים ישראלים המתגוררים בגדה המערבית מחודשת מדי מספר שנים, ומוכרת היטב בשמה חוק יו"ש.
הממצאים

מסקנה
ממשלות ישראל מימין ומשמאל הן אלו שקבעו וקובעות מדי יום ובאופן חד משמעי: ההתנחלויות אינן חלק ממדינת ישראל.